בבית ספר בר-כוכבא היו לי כמה חברים טובים, אחד מהם היה דודו, ילד שמנמן חכם ונחמד מאוד שהיה צלע שלישית לחברות שלי עם ארז לדוד היה חיוך תמידי והוא היה שמח לעזור, הוא עזר לי בכמה דברים שהתקשתי בהם בלימודים, ותמיד היה עושה את זה כאילו זה מובן מאליו שהוא עוזר. הוא גם אהב מאוד […]
לפני שבני האדם המציאו את הכתב היו סיפורים גדולים, כאלו שהסבירו וענו על השאלות הגדולות. סיפורים על אלים שכעסו וקינאו אחד לשני וגם לבני האדם, סיפורים על שטפונות גדולים ומסעות חשובים, הסיפורים המצליחים עברו מדור לדור, מסביב למדורה או בתוך מערה חשוכה ממספר מוכשר אחד לשני. וכשרצו סתם לספר היו שרים, היו משתמשים בשירה שירה […]
קצת לפני גיל 16 היינו יושבים בפאב “הכוסית” שעל כיכר מלכי ישראל (מצטער שאני מתעקש לקרוא למקום כך, אבל אני מנסה להיות נאמן להיסטוריה) שם גם התחילה ההכרות שלנו עם השתיה, ברסמי, כשהמונה דופק והזמן הוא זמן יציאה אמיתי (להבדיל מהפעמים שהיינו שותים בבית במסיבה), וערב סוכות אחד ישבנו חמישה או שישה ושתינו בירה שם […]
השנה היתה 1999 ואני הייתי כמעט בן שלושים, חייתי בלונדון ולמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה נפלאה (יוניברסיטי קולג לונדון) והשוס היה שלמדתי לתואר מדעי ולא לתואר כללי, זאת אומרת היה לי מפגש קליל עם המדעים המדוייקים – וזה היה לא רק חדש אלא מרתק. היה רגע מסוים בתחילת השנה האקדמאית (סוף ספטמבר) שהבטתי החוצה מהחלון הדי גדול […]
Dissent is the highest form of patriotism Howard Zinn בתרגום חופשי – אי-הסכמה (לדעה רווחת או מדיניות ממשלתית) היא הצורה הגבוהה ביותר של פטריוטיות
זה דבר די ידוע שנשרים אוכל פגרים, עפים גבוה ורואים משהו מת, יורדים ואוכלים. פחות ידוע כאיך הם אוכלים, הם פשוט מכניסים את הראש שלהם דרך התחת של הגוויה ואוכלים מבפנים, לא הכי אסטטי אבל עובד כבר די הרבה זמן. והנה השבוע ריח הנשרים חריף לי מאוד המחאה העממית בישראל היא דבר אמיתי, היא לא […]