השנה היתה 1999 ואני הייתי כמעט בן שלושים, חייתי בלונדון ולמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה נפלאה (יוניברסיטי קולג לונדון) והשוס היה שלמדתי לתואר מדעי ולא לתואר כללי, זאת אומרת היה לי מפגש קליל עם המדעים המדוייקים – וזה היה לא רק חדש אלא מרתק. היה רגע מסוים בתחילת השנה האקדמאית (סוף ספטמבר) שהבטתי החוצה מהחלון הדי גדול […]
Dissent is the highest form of patriotism Howard Zinn בתרגום חופשי – אי-הסכמה (לדעה רווחת או מדיניות ממשלתית) היא הצורה הגבוהה ביותר של פטריוטיות
איפשהוא בכיתה ה’ או ו’ התחילו להגיע לארץ משחקים אלקטרוניים ראשוניים, גישושים התחלתיים למשהו שילבש צורה רצינית הרבה יותר עשרים שנה אחר כך, והמשחק שאני אהבתי ולקח לי הרבה זמן עד שגם קיבלתי אחד היה “אוקטפוס” של נינטנדו. מי שלא שיחק משך זמן רב ושבר את השיא שלו ושל כל מי שהוא מכיר יודע איך […]
איפשהו בגיל 16 פרצה “ההשרדות” לחיינו, היתה זאת תורת לחימה שפיתח דניס הנובר, ושיותר מכמה מחברי הצטרפו לקורס הזה, שהיה מאכות למתקדמים, אפילו מכות למחוננים. אני נמנעתי מהעונג, אבל זה לא פטר אותי מלשמוע על המעללים של כל החברה, ואפילו להגיע פעם או פעמיים לצפות בקרבות, לפעמים של החברים עצמם. אני בטוח שלא הפנמתי את […]
חנות הסנדוויצ’ים של מיקי ואמנון נפתחה כשהיינו בני 16, האלטרנטיבה השפויה להפסקות הצהריים שלנו. דומינו היה מקום טוב לאכול אבל הזמן שהיה לוקח להכין או לחמם את האוכל היה בעיה בהפסקה של עשרים וחמש דקות. אצל מיקי ואמנון היה מבחר נאה של סלטים ונקניקים, מאוחר יותר גם הצטרף המתקן שעליו התגלגלו נקניקיות ועל הויטרינה היו […]
ראשי תיבות שדה, לאום, חברה, השם המלא הוא של”ח וידיעת הארץ כמו מישהו שלא ממש מתאים למקום המורה דני של”ח (לשל”ח כמובן) לא התאים לבית הספר שלנו, אבל מאוד התאים למקצוע אותו לימד בין חבורת מורים עייפה ומבוגרת (ובעיקר אשכנזית-רומנית) היה מורה אחד יוצא דופן, צעיר ונמרץ, כהה וגבוה, וכולו אהבת הארץ החברה והלאום – […]
החודש החדש שנכנס עכשיו הוא חודש מיוחד, לא שהוא מיוחד יותר מאחרים, אבל עדיין מיוחד. אוגוסט נקרא כך על שם הקיסר הרומי הראשון, שקיבל את התואר מהדוד המפורסם שלו (יוליוס קיסר) עת זה דימם למוות על ריצפת הסאנט הרומי. אוגוסטוס המשיך את מלאכתו של הדוד בהרס הרפובליקה הרומית המשגשגת (שהפכה לאימפריה), זאת שהאמינה בפיצול סמכויות […]
שבוע לפני הדרבי בכדורסל, בדרך כלל במשחק ליגה, לקראת סוף המשחק היתה נהמה קלה מתחילה ממרומי שער 11, ״ומי הבא בתור? הקומוניסטים!״ זה לא היה השיר הכי פופלרי ביד אליהו אבל הוא היה ההכרזה הרשמית על ההכנות לדרבי. אחד ממשחקי הדרבי הראשונים שראיתי היה גם אחד הגדולים. במשחק השני ארואסטי ולארגי הלכו מכות והורחקו שניהם, […]